<h1>שבלי הלקט דיני נדרים ושבועות סימן מ"ח</h1>
<h2>דף קכא.</h2>
תשובת הרב ר' אביגדור למורי הר"ר יהודה ז"ל, כתבת, הנודר שלא יבא בעיר אך אם יחלה אחד מקרוביו, ואחר כך נולד לו בן וחלה מהו, דעתו של אדם אף על הנולדים או לא. תשובה, נראה דדעתו אף על הנולדים, מדכתיב [שופטים כ"א] ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר, איש ממנו לא יתן את בתו לבנימין, ודרשינן בפרק יש נוחלין [ב"ב קכ"א ע"א], ופרק בתרא דתעניות [ל' ע"ב], ממנו ולא מבנינו, טעמא דכתיב ממנו, דמשמע מיעוטא, מכלל דסתמא אף הבנים בכלל שבועה. ותו, מדאמרינן פרק יש נוחלין [ב"ב קכ"ח ע"ב], האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים, תטול כאחד מן הבנים ובבנים הבאים לאחר מכאן, אלמא, דדעתו של אדם אף על הנולדים לאחר מכאן, אע"ג דאין פותחין בנולד, היינו לעקור הנדר מעיקרו ולבטלו צריך שיפתח בנדר שאינו נולד, אבל לקיים הנדר ולהעמידו באיסורו אין חילוק בין נולדים לילודים, דאתרוויהו חייל, וה"ה אם הוציא דבר מן הכלל, שבשעה שנדר כך היתה דעתו על הנולד כמו על הילוד.
